ישנם הבדלים משמעותיים בין רשת דופלקס נירוסטה 2205 ו-2207 בהיבטים רבים. להלן ניתוח מפורט וסיכום של ההבדלים ביניהם:
הרכב כימי ותכולת יסודות:
נירוסטה דופלקס 2205: מורכב בעיקר מ-21% כרום, 2.5% מוליבדן וסגסוגת 4.5% ניקל-חנקן. בנוסף, הוא מכיל גם כמות מסוימת של חנקן (0.14~0.20%), וכן כמויות קטנות של יסודות כמו פחמן, מנגן, סיליקון, זרחן וגופרית.
2207 נירוסטה דופלקס (ידוע גם בשם F53): מכיל גם 21% כרום, אך בעל תכולת מוליבדן וניקל גבוהה יותר מ-2205. התכולה הספציפית עשויה להשתנות מעט עקב תקנים או יצרנים שונים, אך בדרך כלל תכולת המוליבדן גבוהה יותר וגם תכולת הניקל גבוהה יחסית.
תכונות ביצועים:
נירוסטה דופלקס 2205:
בעל חוזק גבוה וקשיחות השפעה טובה.
יש לו עמידות כללית ומקומית טובה בפני קורוזיה מתח.
בשל התכולה הגבוהה של כרום, מוליבדן וחנקן בהרכבו הכימי, יש לו מקבילה גבוהה לקורוזיה נגד בורות (ערך PREN 33-34). כמעט בכל אמצעי חומר קורוזיבי, עמידות בפני קורוזיה ועמידות בפני קורוזיה של חריצים טובים יותר מפלדת אל חלד אוסטניטית 316L או 317L.
נירוסטה דופלקס 2207:
יש לו עמידות טובה יותר בפני קורוזיה ועמידות בפני שחיקה, במיוחד נגד מדיה קורוזיבית כמו חומצות חזקות, אלקליות ויוני כלוריד.
יש לו חוזק וקשיות גבוהים יותר והוא עמיד יותר מפלדת אל חלד רגילה.
יש לו פלסטיות ויכולת עיבוד טובים, כמו גם קשיחות מעולה ועמידות בפני עייפות.
אזורי יישום:
נירוסטה דופלקס 2205: בשימוש נרחב בתעשייה הכימית, תעשיית הנפט והגז, הנדסה ימית, תעשיית הבנייה, תעשיית התעופה והחלל ותחומים אחרים. העמידות המצוינת בפני קורוזיה הופכת אותו לבחירה אידיאלית לייצור ספינות, פלטפורמות ימיות וציוד אחר.
נירוסטה דופלקס 2207: מתאים גם לסביבות קורוזיביות במיוחד, במיוחד בסביבות קשות כמו הנדסה ימית ותעשייה כימית. בשל מאפייני הביצועים הייחודיים שלו, הוא נמצא בשימוש נרחב גם בתחומים כגון קידוחי נפט וגז.
ביצועי ריתוך ועלות:
נירוסטה דופלקס 2205 בעלת יכולת ריתוך טובה. הוא אינו מצריך חימום מוקדם במהלך הריתוך או טיפול בחום לאחר הריתוך, מה שמפשט את תהליך הריתוך.
לעומת זאת, ביצועי הריתוך של נירוסטה דופלקס 2207 הם גרועים יחסית ודורשים תהליכי ריתוך מיוחדים. בנוסף, בשל הביצועים המצוינים שלה, המחיר של נירוסטה דופלקס 2207 גבוה יחסית ועלות הייצור גבוהה.